ידעתם שמחקרים מראים שהשמיעה שלנו יכולה להשפיע על המצב הקוגניטיבי שלנו? על מצב הרוח שלנו? ואפילו על יכולת שיווי המשקל שלנו?
ולמרות זאת, חלק ניכר מאלו הסובלים מלקות שמיעה, בוחרים להזניח את השמיעה שלהם וכפועל יוצא, איכות החיים שלהם נפגעת.
למה בעצם? כי הדרך היא לא קלה. כי מדובר באובדן גדול וכמו שקורה לנו כשאנחנו מאבדים אדם יקר, גם באובדן השמיעה יש שלבים שחשוב לעבור עד שמגיעים להשלמה:
שלב ראשון: הכחשה
בשלב הזה האדם יכול להגיד דברים כמו "אני שומע את מה שאני צריך לשמוע" "זה הנכדים שמדברים מהר מדי" זה טבעי לנסות להכחיש את המצב, אבל תזכרו שבניגוד לבעיית ראייה, בירידה בשמיעה לפעמים הסביבה שלכם תהיה הראשונה להבחין שהתקשורת איתכם הפכה להיות יותר מאתגרת.
שלב שני: כעס
הכעס יכול להתבטא בכך שעליכם להוסיף רופא נוסף לרשימת הרופאים שלכם, או על ההוצאה הכספית הכרוכה בשיקום שמיעה. הוא גם יכול להיות מופנה לבני המשפחה, שממשיכים לבקש שתחלישו את עוצמת הטלוויזיה, או מתעקשים שתטפלו בשמיעה שלכם.
שלב שלישי: מיקוח
המיקוח יכול להיות על זה שתסכימו לרכוש מכשיר שמיעה, אבל "רק בשביל ללכת איתו לאירועים" או "רק בשביל ללכת איתם לרופא". או שתסכימו לרכוש מכשיר שמיעה, אבל רק אחד למרות שירידת השמיעה שלכם היא בשתי האוזניים. האם ייתכן שלאחר בדיקת ראיה תבקשו לרכוש רק עדשה אחת למרות שבעיית הראייה היא בשתי העיניים? כנראה שלא. אבל הרצון לנסות למצוא פתרון שכזה הוא טבעי וחלק מהתהליך שעליכם לעבור.
שלב רביעי: דיכאון
בשלב זה אולי תחשבו מחשבות כמו: "הכל חסר טעם, למה לטרוח?" או "לחבר שלי יש מכשיר, שלא עוזר לו בכלל והוא לא משתמש בו!". אולי אפילו תמנעו מסיטואציות חברתיות ותקשורתיות המאתגרות את השמיעה שלכם, כמו ארוחה רבת משתתפים, הרצאות או הצגות. וזה טבעי, כי כאשר זה נהיה קשה או מתיש לתקשר עם הסביבה, נרצה להימנע מהסיטואציות הללו ככל האפשר. אבל כמובן, שזה לא פתרון רצוי.
שלב חמישי: השלמה
בשלב האחרון של התהליך, מתרחשת השלמה עם מגבלת השמיעה שלכם ומסע שיקום השמיעה שלכם מתחיל. חשוב לזכור שקבלת האבחנה של ירידה בשמיעה ונקיטת פעולה לצורך שיקומה, תעזור לכם לחזור לתפקוד שמיעתי מיטבי, השתתפות פעילה בחיי היום יום שלכם ואיכות חיים גבוהה יותר בסופו של יום, לכן חשוב לא לוותר ועל אף הקושי, לצאת לדרך.
