לכל אחד כמעט יש דמות חינוכית בעברו שהשפיעה ועיצבה אותו ואת דרכו במידה מסוימת.
במקרה שלי, כנערה במגמת פיזיקה בבית הספר "אליאנס" בחיפה, היה זה המורה הדגול אדם סטרול (ז"ל).
הוא היה מורה בחסד, שהאהבה שלו למקצוע והאנרגיות שהביא לשיעור, פשוט גרמו לי להיות מרותקת ולא
לוותר על המקצוע הזה, על אף הקושי.
כסטודנטית, זכיתי ללמוד מפרופ' יוסי אטיאס (שיבדל לחיים ארוכים), שניחן באותן תכונות בדיוק. הוא אוהב
את המקצוע וסוחף אותך באהבה שלו ובאנרגיות שלו פנימה לתוך עולם השמיעה. הוא גם זה שאותו אני
מצטטת בשם ההרצאה הכי ידועה שלי- "השמיעה- פלא הבריאה".
מה שהוא טען בזמנו, זה שלא ייתכן שמנגנון השמיעה הכה מורכב, שהצליל עובר בו בין 3 מצבי צבירה שונים –
אוויר, מים ואז חשמל, נוצר במקרה. לא ייתכן, ששלוש העצמות הכי קטנות בגוף, שאליהן גם קשור הרפלקס האקוסטי (כן כן, יש לנו רפלקס גם בתוך האוזן), נוצרו מבלי שמישהו חשב על זה ממש לעומק.
לא יתכן, שכל צליל שאנו שומעים, מעורר מקום ייחודי לפי הרכב התדרים של בתוך השבלול באוזן הפנימית
(לדוגמא, צלילי כינור מעוררים מקום אחר מאשר צלילי תופים) ואין פה יד מכוונת.
ויש עוד כמה וכמה דוגמאות כאלה..
אז המשפט הזה תפס אותי ואני לגמרי מזדהה איתו, וזה גם מה שאני מעבירה בהרצאות ובסדנאות שלי- לא
משנה אם מדובר בגיל השלישי או בחברות הייטק- להכיר את המנגנון הפלאי הזה תמיד מרתק ודי מדהים את
המאזינים.
ומשם, אפשר להמשיך את זה להמון כיוונים אחרים ולא פחות מרתקים- מה גורם לנו להקשיב? מה מפריע
לנו? מה מתקלקל במנגנון הזה לאורך הדרך ואיך אפשר למנוע את זה? איך לדבר עם מישהו שלא שומע טוב
ואיך למקסם את היכולת שלנו להקשיב? ועוד המון תוכן מקורי ומעשיר.
ברגעים האלה שאני זוכה לעמוד מול קהל של אנשים ולשתף אותם בנס הקטן, אבל הכל כך גדול הזה,
שנקרא חוש השמיעה, אני קצת מרגישה לרגע כמו אותן דמויות מהעבר, שאהבו את מה שהן לימדו, שאי
אפשר היה, שלא להיסחף יחד איתן.
משפטים נפוצים ששומעים בקליניקה
אחרי כל כך הרבה שנים, מתחילים לשים לב לכל מני דברים שאנשים אומרים, שחוזרים על עצמם במהלך תהליך שיקום השמיעה. הנה כמה מהם:
